1וגם לא יאכל בו. שכירו ותושבו. ועל מת לא יבוא. באהלי תמרורים:2מה שאמר וגם לא יאכל בו שב אל הפת הנזכר והוא טעות כי פת לשון נקבה הוא פתך אכלת תקיאנה, ואוכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה, פת חריבה ושלוה בה אבל הוא תפס לשון הכתוב תושב כהן ושכיר לא יאכל בו והוא שב אל הלחם והיא אזהרה שלא יאכל אפי' תושבו ושכירו של כהן בתרומה ובשאר זרים יש אזהרה אחרת והמשורר ז"ל כתבה למעלה ולא יאכלו טמאים תרומה עם זרים:3ועל מת לא יבוא, היא אזהרה שלא יכנס באהל המת והם שתי אזהרות אח' שלא יטמא באהל והאחרת שלא יטמא במגע ובמשא והן נמנות שתים לאביו ולאמו לא יטמא ועל כל נפשות מת לא יבוא ולשון ספרא חיוב בלא יטמא וחייב בלא יבוא ובכהן הדיוט לא הוזכרה כי אם אזהרה אח' והיא לנפש לא יטמא בעמיו והם ז"ל למדו בגזירה שוה מכהן גדול שהוא חייב בלא יטמא ובלא יבוא והסכים הרז"ל שלא למנותה בכהן הדיוט כי אם אחת ולא ראיתי מי שחלק עליו בזה:
